דף הבית   על אודות   צרו קשר   לפני האיתחול  
14 בנובמבר2016

מי הסיר את התוכן שלי?

בשנה האחרונה ביקשה יחידת הסייבר של משרד המשפטים להסיר 1873 פרסומים שונים מרשת האינטרנט, בעיקר מטעמי הסתה. החברות הזרות מהדקות את שיתוף הפעולה עם משרד המשפטים ושיעור ההענות שלהן לבקשות הסרת המידע עולה באופן משמעותי

מתגובה לבקשת חופש מידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח למשרד המשפטים, עולה שמאז הקמתה בסוף שנת 2015 ועד היום הגישה יחידת הסייבר של משרד המשפטים 724 בקשות לאתרי אינטרנט להסרת 1873 פרסומים שונים, הכוללים תמונות, טקסט, סרטונים, ותוצאות חיפוש. מעל 80% מהבקשות הוגשו לצורך הסרה של תכנים שהוגדרו על ידי המשרד כ”הסתה”, ו-15% נוספים על “פגיעה בעובד ציבור”.

כחלק מה”מלחמה בטרור ברשת” עליה הכריזו ארדן ושקד צוותים ממשרדיהם נפגשו בשנה האחרונה עם חברות זרות, בהן גוגל ופייסבוק, על מנת לגבש שיטת עבודה בה יוכלו גופי הממשלה לדרוש מהחברות להסיר תכנים שלא מוצאים חן בעיניהם. הפגישות הללו הגיעו לאחר ששיעור ההענות של פייסבוק, למשל, לבקשת הסרת המידע הישראליות מאז תחילת שנת 2013 ועד סוף 2015 עמד על כ-52%, והשרים הישראלים דורשים להעלותו באופן משמעותי.

עליה בשיעור ההענות

הנתונים החדשים של משרד המשפטים מצביעים על מגמה של עלייה בשיעור ההענות: מתוך 724 הבקשות שהוגשו ע”י יחידת הסייבר בשנה החולפת, הוסרו תכנים ב-482 מקרים, שיעור הענות של מעל 66%, ושיפור משמעותי מהממוצע של 52% לפני תחילת העבודה של יחידת הסייבר.

עוד מראים הנתונים שמרבית הפניות להסרת תכנים מופנות כלפי הרשתות החברתיות: מעל 78% מהפניות נועדו להסיר דפים (30%), תמונות (47%), או סרטונים (8%) שהעלו גולשים לפרופילים שלהם ברשת, והשאר לצנזורה של תוצאות חיפוש ופרסומים באתרים שאינם רשתות חברתיות.

בקשות הסרה לפי סוג הפרסום

צווי איסור פרסום ופגיעה בעובדי ציבור

בשנה שעברה הוגשו 231 בקשות להוצאת צווי איסור פרסום, כמה מתוכם אושרו? איש לא יודע. אם להסתמך על המגמה של חמשת השנים האחרונות, אפשר להניח כי המספר הזה לא ירד באופן משמעותי. על פי הנתונים של משרד המשפטים, עולה כי בשנה הנוכחית הוגשו 13 בקשות בלבד להסרת תכנים המפרים צו איסור פרסום, המהוות פחות מ-2% מכלל בקשות ההסרה. האכיפה של הפרת צווי איסור הפרסום ברשת, מסתמן, לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של רשויות החוק.

סעיף של “פגיעה בעובדי ציבור” מהווה מעל 15% מסך הבקשות, והוא ככל הנראה קשור לגוף בעל השם הקליט “הוועדה הציבורית לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת” בראשות השופטת בדימוס עדנה ארבל, אשר הוקמה בעקבות התאבדותו של אריאל רוניס, מנהל ברשות האוכלוסין שנטל את חייו, כביכול לאחר הפצה של פוסט בפייסבוק על ידי אזרחית שלא היתה מרוצה מתפקודו.

יחסי ציבור

לפני כחודשיים עמדה שרת המשפטים על דוכן הנואמים בכנס ללוחמה בטרור והתגאתה כי בארבעת החודשים שקדמו לנאום 95% מבקשות הסרת התכנים מפייסבוק נענו בחיוב. אם על פי הנתונים הרשמיים של משרד המשפטים הממוצע השנתי של ההענות לבקשות עומד על כ-66%, אפשר להסיק שאו שבתחילת השנה שיעור ההענות היה נמוך מאוד, או ששרת המשפטים שוב לא דייקה בדבריה.

עמיתה גלעד ארדן נפגש עם ראשי חברת פייסבוק ודרש מהם לצנזר מילים מסויימות כמו “אינתיפדה” או “שהידים”. מידע שהגיע אלי מגלה כי בקשות דומות לצנזורה הוצגו בפגישות מקצועיות סגורות של אנשי משרד המשפטים עם חברות נוספות. למיטב ידיעתי, בקשתו של ארדן לא התקבלה ברצינות על ידי החברות הזרות.

ואיזה תכנים לא מוסרים

לפני כחודש וחצי קיבל עורך הדין איתי מק תשובה מרפ”ק ירון שטרן ממחלקת הסייבר של משטרת ישראל לגבי תכנים שפרסם האדם המכנה את עצמו “הצל”, ושלכאורה מסיתים לאלימות נגד מרשו, פעיל שמאל ידוע. בתגובת המשטרה נכתב: “ככלל, משטרת ישראל אינה פועלת להסרת תכנים מהרשת, כאשר התכנים המועלים הם מחוץ לתחומי מדינת ישראל”.

אז נגד אילו תכנים כן פועל משרדה של השרה מטעם הבית היהודי? ובכן, על פי תגובת משרד המשפטים, “יחידת הסייבר לא שומרת מידע על אודות שפת הפרסום”, כך שאי אפשר לדעת אם התכנים נגדם פעל המשרד בשנה האחרונה היו בעברית או בערבית. כדאי רק לציין כי מאות אזרחים ותושבים דוברי ערבית זומנו בשנים האחרונות לחקירות על דברים שפרסמו ברשת, ועל פי נתוני המשטרה הרשמיים, 82% מהעצורים על הסתה במחצית הראשונה של שנת 2016 הם לא יהודים.

מתקפת הצנזורה

הצעת חוק חדשה של השרים ארדן ושקד לצנזורה ברשת, המאפשרת בעצם לבית משפט מנהלי להתעלם מחוקי הראיות ולהוציא צו במעמד צד אחד המחייב את אתרי האינטרנט להסיר תכנים שלא מוצאים חן בעיני השלטון, היא הצעה מסוכנת, המהווה פתח לפגיעה בחופש הביטוי של כל אחד ואחת מאיתנו. יחד עם הצעת החוק לצנזורה של הרשת שהוגשה על ידי חברת הכנסת שולי מועלם, מדובר כבר במתקפה על החופש שלנו לגלוש ברשת לאן שנחפוץ ולהחשף לאיזה מידע שנרצה. למרבה האימה, מועלם, שקד, וארדן, לא לבד.

דו”ח חדש של “פרידום האוס” על חופש השימוש ברשת ברחבי העולם, שסקר 65 מדינות המהוות 88% מאוכלוסיית משתמשי הרשת, מצא כי שני שלישים מהמשתמשים חיים במדינות המגבילות את יכולתם לבקר את הממשלה, את הצבא, או את השכבה השלטת. מעל רבע מאוכלוסיית הגולשים חיים במדינות בהן אנשים נעצרים על פרסום סטטוסים בפייסבוק, או אפילו הקשת “לייק” או “שייר”.

בתגובה לשאלתי מדוע ישראל לא נכללה בדו”ח, ענו אנשי פרידום האוס כי אנחנו פשוט קטנים מדי. עם זאת, ראוי לציין כי היינו מתברגים יפה בדירוג של הארגון. מאות אנשים נעצרים בארץ על פרסום, חיבוב, או שיתוף של פוסטים. הרשת מנוטרת על ידי הצבא ורשויות הביטחון האחרות, ואנשים רבים (בעיקר לא-יהודים, בינתיים) חושבים כמה פעמים לפני העלאת תכנים לרשת.