דף הבית   על אודות   צרו קשר   לפני האיתחול  
7 בדצמבר2018

אפליה על בסיס אתני במעצרי קטינים בישראל

קטינים פלסטינים נשלחים לכלא בכמויות גדולות משמעותית משיעורם באוכלוסיה, מה שמעלה שאלות קשות לגבי מידת הצדק לה הם יכולים לצפות במערכת המשפט הישראלי המוטה באופן כה גס נגדם, רק מתוקף שיוכם לקבוצה אתנית שונה

נתחיל בסוף. קטינים ישראלים שאינם יהודים נשלחים לכלא בשיעור שהוא יותר מכפול משיעורם באוכלוסיה. המידע הזה, שהגיע שהגיע כבר לפני יותר משנה בתשובה לבקשת חופש מידע ופורסם רק עכשיו על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, מעלה שאלות קשות לגבי מידת הצדק לו זוכים קטינים שאינם יהודים במערכת המשפט הישראלית.

אבל בואו נתחיל בהתחלה. על פי המידע של שירות בתי הסוהר, כל שנה נמצאים בחזקת שב”ס בין כ- 3,400 ל-4,000 קטינים תושבי ישראל ועוד כ-1,000 עד כ-2,500 תושבי הגדה ומזרח ירושלים.

minors in the ips - israel vs opt

זאת אומרת שלאורך השנים שיעור הקטינים תושבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים המוחזקים על ידי שב”ס עמד על בין 20% ל-54%. תנו לזה רגע לשקוע. דו”ח שפרסמו בצלם והמוקד להגנת הפרט בשנת 2017 חושף מעט מהשגרה הזו, ואם עוד לא עיינתם בו - זה הזמן. פשיטות ליליות של חמושים אלימים, כבילות של 12 שעות (ויותר) בחקירה, חיפוש בעירום, מניעת שתיה, מזון, ושירותים, זו הפרקטיקה ה”רגילה”, גם כשמדובר בילדים בני 12. רבים מהקטינים מדווחים גם על הכרחה לשבת בתנוחות מכאיבות למשך זמן ממושך, מניעת מפגש עם עורך דין או עם הוריהם, מניעת שינה וחקירות במהלך הלילה, ואלימות פיזית של מכות מצד החוקרים הישראלים. החוקרים, כדרך קבע, איימו על הקטינים שיפגעו בהם באמצעות חישמול, הרעיבו אותם, וחשפו אותם לקור קיצוני במשך שעות ארוכות. כמו כן איימו החוקרים על הילדים שאם לא יודו במיוחס להם יפגעו בבני משפחתם, יעצרו אותם, או ימנעו מהם עבודה ופרנסה.

“נחקרתי כשלוש שעות, לא הייתי אזוק. החוקר אמר שהוא הולך להקליט אותי והוא גם הקליד במחשב. מדי פעם הוא לחץ על משהו, נדמה לי שאז הוא כיבה את ההקלטה, ואז שני אנשים שעמדו מאחוריי כל זמן החקירה היכו אותי. הם נתנו לי מכות עם אגרופנים על הגב, על הבטן ועל החזה. הם דאגו לא לתת לי מכות על הפנים. הם עשו זאת כמה פעמים. הרגל שלי כאבה והייתה כחולה מהפגיעה של כדור הספוג, אבל לא קיבלתי שום טיפול.” - מ.ש., בן 15 בעת מעצרו

עילת הכליאה של קטינים מהגדה וממזרח ירושלים היא בעיקר “ביטחונית”. בשנת 2013 פחות מ-10% מהקטינים שהוחזקו על ידי שב”ס נעצרו בנסיבות “פליליות”. השיעור הזה ירד באופן משמעותי מאז, בין השאר בגלל התערבות של ארגון יוניצ”ף מטעם האו”ם שכינה את היחס של המשטר הצבאי הישראלי לילדים פלסטינים כ-“אכזרי, לא אנושי ומשפיל”. רבות נכתב על איך הצבא הישראלי הפך מצבא לארגון שיטור מדכא, שרבים מתפקידיו כוללים פגיעה משמעותית בקטינים. בטוחני שרבים מכם יסכימו שזה לא התפקיד של אנשי צבא, ולא לשם כך הם נמצאים שם, אבל בעשורים האחרונים זו המציאות. אפשר להמשיך להכחיש אותה למרות הררי הנתונים והעדויות שמראים את התמונה כפי שהיא, אבל זה באמת מיותר.

minors in the ips - cause of arrest

על פי נתונים של צה”ל שפורסמו על ידי האגודה לזכויות האזרח, שיעור מעצרי הקטינים על ידי השלטון הצבאי בגדה בשנת 2015 עמד על כ-6% מסך המעצרים. על פי נתונים של מועדון האסיר הפלסטיני שטרם פורסמו (ואני מקווה להביא אותם כאן) לגבי השנה, עושה רושם שהשיעור הזה נמצא במגמת עליה.

כמה מהעדויות שפורסמו בהקשר הזה מזעזעות ומטלטלות, וכשפרסמתי כמה מהן לפני מספר שנים נקראתי גם אני ל”שיחה” סמי-ידידותית עם אנשי שב”כ שאמרו לי לחדול. לא עבד להם.

“הייתי צמא ורעב. כשביקשתי ללכת לשירותים הם אמרו לי להשתין במכנסיים” - מתוך עדותו של ילד בן 8 שנחקר במשך שעות במגרש הרוסים.

אבל הבעיה לא נגמרת בחומת ההפרדה. גם קטינים פלסטינים תושבי ישראל סובלים משיעורי כליאה גבוהים משמעותית משיעורם באוכלוסיה, שבשנת 2014 הגיעו כמעט למחצית ממספר הקטינים הישראלים המוחזקים בבתי הכלא. על פי הנתונים, 87% מהכלואים שאינם יהודים הם מוסלמים, ומסיבה מסוימת שב”ס עושה הפרדה בין “מוסלמים” לבין “בדואים”, כשהאחרונים מהווים כ-9% נוספים ממספר הקטינים הכלואים שאינם יהודים. מעניין לראות שהדרוזים, המהווים 1.6% מאוכלוסיית ישראל, כלואים במספרים נמוכים משמעותית משיעורם באוכלוסיה - פחות מאחוז אחד מסך הקטינים שאינם יהודים המוחזקים על ידי שב”ס.

minors in the ips - by jewishness

מבחינת העבירות בעבורן מוחזקים הקטינים, שב”ס חשף את אלה של הקטינים הישראלים בלבד: כמעט מחצית מהקטינים הוחזקו על עבירות אלימות ועבירות על הסדר הציבורי, כעשרים אחוזים נוספים הוחזקו על עבירות רכוש, כ-3% על עבירות סמים, כ-2% על עבירות של חיי אדם, וכ-4% על עבירות על ביטחון המדינה (כן, גם “הסתה בפייסבוק” נכלל שם).

minors in the ips - by offenses

“כשהגענו הם הורידו אותי לחדרי החקירות, רק שם הורידו לי את כיסוי העיניים. הם הושיבו אותי על כיסא, הורידו את אזיקי הידיים ואזקו את ידיי לכיסא. הם אזקו גם את רגליי לכיסא. החוקר אמר שיש לי זכות שתיקה. ביקשתי לדבר עם עורך דין, החוקר אמר שייתן לי להתקשר לעורך דין אחרי שאודה. הוא לא אפשר לי לדבר עם אבא” - מ.ע., בן 16 בעת מעצרו

התמונה שמצטיירת מהמידע של שירות בתי הסוהר לגבי רצידיביזם (חזרה על עבירות) גם היא אינה וורדרדה. ל-45% מהקטינים הישראלים (שוב, שב”ס מפריד לחלוטין בין קטינים תושבי ישראל לקטינים תושבי הגדה) זו הפעם השניה ויותר בבתי הכלא. לרבע מהם זו כבר הפעם השלישית ויותר, וכמעט 8% מהם כבר נכנסו ויצאו 6(!) פעמים מבתי הכלא. כולם, נזכיר, גילם פחות מ-18. תנו לזה רגע לשקוע.

minors in the ips - recidivism

נתון נוסף, שמובא בתשובת שירות בתי הסוהר אך קשה להוציא ממנו ערך אמיתי בדרך בה הוא מוצג, הוא שיעור העצורים מול שיעור המורשעים. דו”ח של ארגון “בצלם” הראה שבבתי המשפט הצבאיים, בהם, כזכור, נידונים רק פלסטינים, שיעור ההיענות לבקשות הארכת מעצר עומד על כ-90%, ועל פי הדו”ח של האגודה לזכויות האזרח, 72% מהקטינים שעמדו בפני בית המשפט הצבאי הוחזקו במעצר עד תום ההליכים. לצורך השוואה, שיעור המעצרים עד תום ההליכים בישראל, כולל בגירים, עומד על כ-25% בלבד. ויתרה מזאת - על פי דו”ח של המכון לדמוקרטיה עולה כי ככלל, יהודים מהווים רק כ-30% מהעצורים עד תום ההליכים. תנו לזה רגע לשקוע.

אי אפשר להביט בנתונים האלה ולהמשיך להאמין שמערכת המשפט הישראלית לא מוטה לרעת קטינים שאינם יהודים. החל מהעובדה הפשוטה שלרבים מהקטינים שאינם יהודים יש מערכת נפרדת שמופעלת על ידי אנשי צבא שמראש רואים בהם אויב, וכלה בסקירה של הנתונים של מי בסופו של דבר נרקב בכלא ומי נשלח הביתה, רק בגלל שיוך אתני. יש לזה מילה, אני חושב, וצריך להפסיק לפחד להשתמש בה. יש כאן אפרטהייד דה-פקטו, וכמה שננסה לעצום חזק את העיניים ולטעון אחרת - הוא כאן כבר ממזמן, ואם לא נעשה עם זה משהו - הוא גם לא ילך לשום מקום.