דף הבית   על אודות   צרו קשר   לפני האיתחול  
22 בדצמבר2018

שלושה תיקים מבית הדין המשמעתי של משטרת ישראל

עברתי על עשרות תיקים של בית הדין המשמעתי של המשטרה, ובחרתי להביא שלושה מהם

רס”ר ש’

באחר צהריים חמים של חודש יוני סייר רס”ר ש’ בניידת המשטרה שלו, כשראה שתי נערות, קטינות, צועדות לצד הדרך. הוא עצר את הניידת שלו על מנת לשוחח איתן, והן סיפרו לו שהן חוסות במעון “בית רות”, הוסטל טיפולי לנערות בסיכון. אחת הנערות אף סיפרה לו שהיא נמצאת שם לאחר שנאנסה על ידי קרוב משפחתה. רס”ר ש’ ביקש מהנערות להיכנס לניידת והסיע אותן לבית רות, תוך שהוא מבקש להחליף מספרי טלפון.

מאז אותה פגישה שכנע השוטר, שהיה בן 42 באותה עת, את אחת הנערות להיפגש איתו בלילות, ברכבו הפרטי, כשהוא לבוש במדי משטרה. הוא רכש עבורה סיגריות, ועל פי הודאתו גם גלגל למענה סיגריה. בחקירתו הודה השוטר שהתכתב עם הקטינה במסרונים במשך כחודש, ושנפגש איתה בלילות ברכבו הפרטי למרות שידע כי יש לה הגבלת יציאה בלילות, אך טען שכל מה שעשו היה לדבר, וגם כי הוא נישק אותה. הקטינה סרבה לדבר עם התביעה ולמסור את גרסתה בטענה שהיא “לא רוצה לדבר עם שוטרים”.

במהלך הדיון בעניינו (ביד”ם 18-8) טענה התביעה המשטרתית כי “לא יעלה על הדעת ששוטר יפגש מספר פעמים עם קטינה בת 17 [אציין שבכתב האישום מופיע שהקטינה היתה בת פחות מ-17 בעת המפגשים, נ.ר.], ילדה פגיעה שמתגוררת בהוסטל טיפולי ושנאבקת בכל יום לשקם את חייה”. בית המשפט הנכבד שכלל שתי שופטות ושופט כינה את מעשיו של השוטר “כשל מוסרי וערכי מהותי”, וציינו כי “הנאשם הפר את חובתו והפך ממגינו של האזרח למפר חוק”, ו-“הנאשם השתמש באצטלה שהמדים הקנו לו כאוכף חוק ומגנו של האזרח, במקרה זה קטינה, נתן יד להפרת נהלים והוראות חוק ונהג באופן שביזה את המדים ואת הארגון לו הוא משתייך”. אכן דברים כדורבנות, אך על כל האש הזו שופכות השופטות דלי של מים צוננים בעת מתן גזר הדין. למרות “פגם מוסרי וערכי שורשי המעורר שאט נפש”, רס”ר ש’ קיבל “נזיפה חמורה” והורדה בדרגה למשך שישה חודשים, ועוד שישה חודשים של הורדה בדרגה “על תנאי” למשך שנה. וזהו. במשטרת ישראל ימשיך לשרת אדם “מפר חוק” ש”ביזה את המדים ואת הארגון לו הוא משתייך”, כדברי בית הדין.

Israeli police logo

פקד ש’

תיירת מארצות הברית נאנסה בתל אביב. כששבה לביתה היא הגישה תלונה ל-FBI, ואלה פנו למשטרת ישראל על מנת שיחקרו את התלונה. פקד ש’ (לא אותו ש’), ראש מחלק פשעים וקצין חקירות בתחנת לב תל אביב, מונה לעמוד בראש החקירה הזו, והוא גבה את עדותה של התיירת באמצעות תוכנת “סקייפ”. מאוחר יותר, כשהתיירת היתה צריכה להגיע לארץ כדי להתעמת עם האנס שלה, הציע לה פקד ש’, שהיה נשוי באותה עת ואשתו היתה בהריון, ללון בבית אימו. כתב האישום נגד ש’ מביא שיחה שהתנהלה בין השניים, בשעה שהתיק עדיין פתוח, וזה הלך בערך ככה (אני מביא את השיחה בקיצור, אך הציטוטים מובאים כלשונם):

פקד ש’ שואל “היה לך חבר בחמש השנים האחרונות?”, התיירת אומרת שלא. פקד ש’ ממשיך: “רק תהיתי… אז אף פעם לא היה לך חבר? … אני אסיר תודה על אמונך בי, זה נורמלי, אני חושב שכדאי שתתחילי את הקטע הפיזי שוב כמו חיבוקים עם מישהו שאת סומכת עליו, כמוני … האם היית אי פעם במצב אינטימי עם מישהו, בחור או בחורה?”, והוא ממשיך “אני מחשיב את עצמי כחבר שלך”. כזכור, גורל החקירה בדבר האונס של התיירת היה באותה עת בידיו. מאוחר יותר הזמין הפקד את התיירת “לצאת לשתות, את ואני, אחד על אחד”, ואז, במועד כלשהו, לפני או אחרי שהתברר לו כי התיירת התלוננה על התנהלותו המחרידה, מחק את ההודעות ממכשיר הטלפון שלו.

בסיכום הדברים (ביד”ם 18-11) כתבו שתי השופטות והשופט שניהלו את הדיון כי “בית דין זה מורגל, לצערנו, במקרים בהם שוטרים, קצינים ואפילו קצינים בכירים חוטאים בהתנהגות שאינה הולמת ויש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. במקרה שבפנינו לא רק שהתנהגותו של הנאשם פגעה בתדמית משטרת ישראל, היא אף גרמה נזק רב לתדמיתה של מדינת ישראל” והדגישו זאת גם מאוחר יותר כשציינו כי “הנאשם נזק תדמיתי חמור למשטרת ישראל ולמדינת ישראל, אלא גם בפני גורמי FBI ,אינטרפול ואף בתוך תחומי המדינה – בפני גורמים בפרקליטות”.

ומה המחיר על פגיעה איומה כזו בקורבן אונס, בתפקידו, בתדמית המדינה והמשטרה? ניחשתם נכון. “נזיפה חמורה”, הורדה בדרגה לשלושה חודשים (ועוד שבעה חודשים הורדה בדרגה על תנאי), וקנס של 4,000 ש”ח.

תלונתה של התיירת נסגרה בעילה של “חוסר ראיות”.

פקד ת’

במוקד 100 של המשטרה בלוד התקבלה קריאה על אלימות במשפחה. בניידת שנשלחה למקום ישב פקד ת’, וכשהגיע למקום טענה האישה שנמצאה במקום כי ביתה התקשרה בטעות למשטרה. פקד ת’ נתן לאישה את מספר הטלפון האישי שלו, ומאז, “איכשהו” נרקם בינו לבינה “קשר רומנטי”, שנמשך כארבעה חודשים.

פקד ת’ נהג לאסוף את האישה במהלך המשמרות שלו והם קיימו יחסי מין בניידת המשטרתית. פעם אחת, בזמן אחד המפגשים, התקבלה קריאה בקשר המשטרתי על חשד לפריצה במושב סמוך. הוא לקח אותה למושב, הוריד אותה בכניסה, עשה מה שעשה, ואז חזר לאסוף אותה על מנת להמשיך ולקיים יחסי מין, כזכור - בזמן שקיבל כסף על משמרת. במקרה אחר בו נפגשו לצורך מפגש אינטימי, לקח פקד ת’ את האישה לאירוע אלימות במשפחה. כשהתעורר הצורך לקחת את העדה לתחנת המשטרה, נסעו שלושתם יחדיו בניידת. כתב האישום מציין לפחות עוד מקרה אחד בו קיימו השניים יחסי מין בזמן המשמרת של הפקד, ומציין גם שהאישה נחשפה לחומר משטרתי חסוי שפוטנציאלית היה יכול לסכן חיי אדם.

התביעה המשטרתית טענה ל”פגיעה חמורה בתדמית המשטרה”, וכי הוא הפגין “בוז וזלזול בוטה” ביחס למשטרה ולאזרחים אותם הוא משרת. לדבריהם הוא סיכן את חיי האזרחית בכך שלקח אותה לאירוע שהיה יכול להסלים, ושפגע בפרטיות העדה באירוע האלימות במשפחה. “מדובר בהתנהגות סדרתית, חריגה, ומכוערת שיש בה משום הבעת בוז ואף גזל כלפי הארגון מצד אחד כמו גם פגיעה של ממש בתדמית המשטרה ואמון הציבור מצד שני, ואין להכביר מילים על הנזק שהיה נגרם לו היו מעשיו נחשפים לעיני הציבור”.

בית הדין, עם שתי שופטות ושופט, קבע (ביד”ם 18-3) כי “השתלשלות האירועים מושא כתב האישום מבישה, מקוממת ומכעיסה ולא מצאנו בה אף לא קרן אור אחת”. “מדובר במעשים ברף חומרה גבוה ביותר”, הם מציינים, ומיד גוזרים על הקצין עונש של “נזיפה חמורה”, שלושה חודשי הורדה בדרגה, ועוד שלושה חודשי הורדה בדרגה על תנאי.

בחילה

התיקים עליהם כתבתי כאן פורסמו ברבים, לא מדובר במידע חסוי, עם זאת - לא ראיתי שהם זכו לתהודה כלשהי. יחד איתם פורסמו עוד עשרות רבות של תיקים נוספים, עליהם עברתי וקיטלגתי על פי סוגי העבירות ופרטי המקרה. מעבר עליהם מלווה פעמים רבות בתחושת בחילה, פיזית, אך נראה לי חשוב לעשות זאת ולהביא את הדברים הללו לידיעת הציבור. אולי אם מספיק מכם יתקוממו על הטיפול המביש בשוטרים שסרחו - אפשר יהיה להביא לשינוי המציאות המצחינה הזו.

בדומה להחלטה שקיבלנו ידידי ג’ון בראון ואני בסדרת התחקירים רישיון להרוג שסקרה תיקי הרג של פלסטינים על ידי חיילים ישראלים, בחרתי שלא לפרסם את שמותיהם של השוטרים המעורבים לא כי אני חושב שראוי להגן על זהותם, שפורסמה כבר על ידי בית הדין המשמעתי של המשטרה, אלא כי אני מאמין שהבעיה כאן היא לא רק שלהם, וכי זו בעיה מערכתית שראוי לטפל בה לא במישור הפרסונלי אלא במישור רחב יותר שיתן מענה ראוי לקורבנות של שוטרים כמו שלושת אלה המוזכרים ברשימה הזו. אדם שבית הדין של המשטרה עצמה קבע כי הוא מהווה ביזיון למדים - לא יכול להמשיך וללבוש אותם. העונשים המגוחכים הללו הם לעג לרש, ואם המשטרה לא יכולה לטפל בעבריינים שהיא מגדלת - אולי הגיע הזמן לשקול מסגרת חוקית אחרת שתדע להרחיק את הגורמים הללו מעמדות כח והשפעה.

ותודה לידידי היקר ה’ שעזר בהבאת הדברים לידיעת הציבור.