אחת הטענות המושמעות תדיר אחרי כל חשיפה של רשת בוטים כזו או אחרת היא “מה כבר ההשפעה שלהן?” - וזו נקודה חשובה מאוד עליה הייתי רוצה להתעכב ברשימה זו. אבל כדי לענות עליה - יש להבין ראשית מהן הרשתות האלה, מהי מטרתן הטקטית, ומה מטרתו של מי שמפעיל אותן. גם כאן, באופן לא מפתיע - אין רק תשובה אחת.

אני מניח לרגע בצד את הרשתות המסחריות (אבקת מרק של “השף הירוק” זה רעל! קנו רק את זו של “השף הסגלגל!”), הדתיות (כנסיית האל הכל יכול מטיוואן, למשל), והחובבניות (רבות מכדי לספור), ורוצה להתמקד באופרציות המשמעותיות יותר, אלה שמושקעים בהן משאבים משמעותיים ומטרותיהן גרנדיוזיות בהתאם.

לקראת הבחירות, הרשתות הללו הופכות אלימות וסוערות יותר ויותר, והכל לצורך בחישה בשיח וזריעת מחלוקות ורוח רעה. למה? בואו נבחן את זה:

רשתות הפרעה

הרשתות המסוכנות באמת אינן “רשתות השפעה” כמו שנהוג לקרוא להן, אלה שמטרתן לשכנע אנשים להאמין לנרטיב מסוים, אלא “רשתות הפרעה”. מטרתן ערעור האמון במוסדות המדינה, ערעור האמון בדמוקרטיה, וערעור האמונה שיש תוחלת בכלל בניסיון לתקן.

חשבו על זה לרגע: אתם ארגון זר עם אינטרסים בתוך המדינה - איך יהיה לכם קל יותר לכבוש עמדות השפעה? כאשר המדינה מאוחדת ומשאביה מופנים לבניה והגנה על עצמה, או כאשר המדינה מסוכסכת בינה לבין עצמה וכשכל צד משקיע את כל משאביו בניסיון לפגוע בצד השני?

ראינו את זה בארצות הברית עם הנשיא שלא בחל (לכאורה) בשיתוף פעולה עם האויב הגדול מהמזרח בהעפלתו לפסגה, ראינו את זה בבריטניה, שם פעלו כוחות חיצוניים להשפיע על משאל העם בנושא הברקסיט, וראינו את זה במקומות רבים בעולם בהם מעצמות השקיעו מיליארדים במימון פעילויות שמטרתן סכסוך ופילוג פנימי בקרב אויביהן.

ה”בוטים”, כמו שאנחנו קוראים להם, הם רק חלק קטן בתמונה ההרבה יותר גדולה של קמפיין השפעה כזה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב - שימוש נכון בהם הוא לא ליצירת אמון, אלא ליצירת חוסר אמון. בארץ - עד כה - ראינו את הדור הקודם שלהם, הרשתות מהסוג הראשון והפרימיטיבי יותר, אבל הסוג השני הוא אפקטיבי ומסוכן פי כמה, ועליו אנחנו צריכים לשים את הדגש כשאנחנו מדברים על השפעות זרות.

בחורינו המצוינים

במקור, אלה פעולות קלאסיות של לוחמה פסיכולוגית המשוכללות במשך שנים בידי צבאות. קחו למשל קבוצה של אקטיביסטים שפועלת למען מטרה מסוימת, נניח הצלה של נהר במדינה דרום אמריקאית שתאגיד מרושע מבקש לזהם. וקחו למשל גנרל ישראלי בדימוס שמציע שירותי פתרון בעיות מסוג זה על ידי “הנדסה חברתית”, באותן שיטות שפותחו על ידי הצבא. החיבור בין השניים הביא להפעלה של פרופילים מזויפים שהסתננו לתוך קבוצת האקטיביסטים ופשוט פרקו אותה מבפנים. הם פסלו הצעות לפעולה מטעם האקטיביסטים, ובמקומם הציעו הצעות מטופשות ומסוכנות. הם ריפו את ידי האקטיביסטים, זרעו שנאה ופילוג בקרב הקבוצה שפעם היתה מלוכדת סביב מטרה אחת, ולבסוף הצליחו להביא לפירוקה, ובכך למסמוס ההתנגדות לזיהום הנהר.

עכשיו קחו את הסיפור הזה ותעלו אותו בקנה מידה. מה שעבד ברמת וועד הבית יעבוד גם ברמה הלאומית. צרו כמות גדולה של פרופילים מסוגים שונים: חלקם ימנים, חלקם שמאלנים, חלקם אנשי מרכז, חלקם משעשעים, ותתחילו להסתנן לקהילות המקוונות. הפרופילים האלה לא מופעלים על ידי מכונות, אלא על ידי בני אדם. לכל פרופיל יש ביוגרפיה מומצאת, סגנון כתיבה, גיל, השכלה, וכל מפעיל אנושי חולש על כמות מסוימת של פרופילים כאלה, בהתאם לגודל האופרציה הכללית. הם יתחבבו על חברי הקבוצה, ילמדו את השפה שלה, ויטמעו בה. כמובן שלא מדובר בפרופיל אחד בקבוצה, אלא בכמה, כך שהם “נפגשים” אחד עם השני, ונותנים זה לזה את הקרדביליות הנדרשת להמשך הפעולה. כך מתנהלים הדברים במשך זמן מה, עד ששלב ההתבססות מסתיים - ואפשר לעבור הלאה.

שלב הפעולה

בבוא העת, הפרופילים שלכם מתחילים לזרוע קרעים וספק. האם פלוני באמת “משלנו”? האם אלמוני הוא לא שתול של הצד השני? בד בבד, ומכיוון שהפרופילים שלנו כבר חברים מן המניין בקבוצה, הם מתחילים להגיד דברים קיצוניים יותר ויותר. פרופיל שנשתל בצד ימין-רך יוכל לקרוא לטרנספר או רצח עם, ופרופיל שנשתל בצד שמאל יוכל לקרוא לפגיעה בחיילי צה”ל או במנהיגים הישראלים.

הקבוצות השונות מתחילות להתארגן לקראת הבחירות, האווירה מתחממת, פרופיל מזויף מצד אחד אומר משהו, פרופיל מזויף מצד שני “מגלה” את האמירה ו”חושף” אותה, וכך משלחים את שתי הקבוצות זו בזו, לשמחת מפעילי הפרופילים.

כל זה טוב ויפה, אבל זה לא החלק החשוב יותר באופרציה הזו: באמצעות קמפיין קריאייטיב מתוכנן, מתחילים הפרופילים מימין ומשמאל לתקוף את מוסדות המדינה. בית המשפט, המשטרה, התקשורת, מנגנון הבחירות - הכל מושחת - הכל מכור מראש - לא משנה מה נעשה - הצד השני ירמה ולכן נפסיד. תיאוריות קונספירציה מופרכות, שקרים גסים, הכל הולך כדי למכור את הנרטיב הזה. זה כבר לא עניין של ימין או שמאל - זה עניין של “השיטה רקובה”. וכאן אנחנו מגיעים ללוז העניין: השיטה, הרי, היא הדמוקרטיה.

המטרה: פירוק הדמוקרטיה

כפי שציינתי, ה”בוטים” הללו, הפרופילים המזויפים, הם רק נשק אחד בארסנל של הארגון שמעוניין להגיע לעמדת השפעה במדינה. הם לבדם לא יצליחו במשימה. כאן נכנס לפעולה מודיעין ישן וטוב: ממפים את הארגונים האנטי-דמוקרטים במדינה, ומתחילים לממן אותם באופן עקיף. הקמת אתנוקרטיה? קח כסף! קידום אי-שיוויון ממוסד? הנה גם לך. רוצה מדינה תאוקרטית? לך על זה. המימון הזה גם מריץ פוליטיקאים בלתי מוכשרים, אם בידיעתם או בלא ידיעתם, על חשבון אנשים מתאימים יותר, בדרך זו הוא גם צובר כח והשפעה במסדרונות השלטון, וגם גורם לכך שבית הנבחרים הופך ל”קרקס של קופים”, כפי שקרא לו פעם איש תעמולה מוכשר.

הארגונים האלה הם בשר מבשרה של המדינה, והם חולקים מטרה עם הארגון החיצוני: פירוק הדמוקרטיה. כמובן, לכל אחד מהם יש רעיון אחר של מה צריך לבוא במקומה - אבל האמצעי להגיע לשם דורש החלשת כוחה של הדמוקרטיה - וזה גם האינטרס של הארגון החיצוני, שלו, כמובן, יש תכניות אחרות להמשך.

הכסף שמושקע בהם, דרך ארגוני קש ותורמים עלומים, הולך לקידום המטרות האלה, והן מועצמות ברשתות החברתיות על ידי ידידינו הפרופילים המזוייפים. המתודולוגיה שונה, המטרה משותפת. אלה פועלים בעיקר מחוץ לרשת - ואלה נותנים להם במה בתוכה. במקביל - זרוע אחרת פועלת להשפיע על התקשורת באמצעות הפעלת לחץ כלכלי, פוליטי, ואחר, על כלי התקשורת במדינה, הקמה של כלי תקשורת מתחרים שישברו את השוק, והכתבה של כללי משחק אחרים. זה רק עניין של כסף.

הארגון החיצוני לא בוחל באמצעים, הרי הוא לכאורה כלל לא נמצא שם. הוא יפיץ שקרים, יתמוך בנרטיבים בלתי אפשריים, יחפור בורות, ואז יצפה מהצד איך שותפיו נאלצים ליישר איתו קו. הרי ברור לכל אדם סביר ששוחד זה רע. ברור לכל אדם סביר שאונס זה רע. ברור לכל אדם סביר ששחיתות זה רע. אבל הארגון החיצוני מעצב את הנרטיב כך שהתנגדות לכל אלה היא מעשה בגידה אנטי-פטריוטי. בדרך זו הוא גם מרחיב את הקרע בעם בין אלה שחושבים שמוסר אנושי בסיסי עדיין נחשב, וגם מערער את האמון ביסוד השיטה. הרי איך אפשר לסמוך על שיטה שמקדשת את הדברים האיומים האלה?

בשולי הקמפיין, יריצו הפרופילים האלה, בשיתוף עם חבריהם החדשים (והאמיתיים) אותם ישכנעו שזה רעיון מעולה, תת קמפיין למען אי-הצבעה. “השיטה מכורה”, “רק ככה הם יבינו”, ואמירות מסוג זה, יגיעו שבועות לפני הבחירות, בדרך כלל זה יקרה כלפי מצביעי מפלגות יותר דמוקרטיות במהותן, וכמעט לעולם לא בקרב מצביעי מפלגות אנטי-דמוקרטיות. גם כאן הפצת המסר ש”אין תוחלת” בשיטה הנוכחית הוא התמה המשותפת.

במקביל, וכאילו בהפוך על הפוך, האשמה של כל צד את הצד השני בהפעלת פרופילים מזויפים תהפוך את השיח ברשתות לקשה, כשכל אחד יאשים את השני בהיותו בוט או חשבון מטעם. השיח התוך-אזרחי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, הורעל בהצלחה.

בחירות

לארגון החיצוני לא באמת משנה מי ינצח. זאת אומרת - כן יש לו מועמד מועדף אותו הוא מקדם ואותו הוא מעדיף, אבל המטרה הראשונה שלו היא פירוד. הפרד ומשול קלאסי. בין אם ינצח המועמד ובין אם ינצח המתחרה אבל לא יצליח להקים ממשלה, ובין שאם יצליח וזו תיפול תוך זמן קצר - שניהם נצחונות עבורו. כאמור - שלטון חלש הוא מטרת הביניים לפירוק התשתית של המדינה ובניה של תשתית מתאימה יותר שתתיישר עם האינטרסים של הארגון הזר.

במהלך השבועות והימים שלפני הבחירות יתחילו לצוף סיפורים שהוכנו מבעוד מועד “פצצות” שישוחררו על ידי מיטב עיתונאי המחמד אותם מטפח הארגון החיצוני בידיעתם או שלא בידיעתם. במקביל, הרשתות החברתיות יתמלאו בשלל שמועות מופרכות יותר ופחות, חלקן יגיעו לתקשורת כ”דיווח על תופעה”, כתבות על “רב סרן שמועתי” עם שלל דוגמאות ישודרו ויודפסו ככל שיתקרב המועד, כך שהשמועות הלא מבוססות הגובלות בתיאוריות קונספירציה הזויות יקבלו יותר במה. אפשר למשל להיזכר בפיצהגייט של קלינטון בבחירות האחרונות שהחלה כפעילות של טרולים במעמקי הרשת ומצאה את עצמה בפריים-טיים של כל הרשתות תוך זמן לא רב, ובמקרים דומים במקומות אחרים בעולם.

אמצעים חדשים וקיצוניים יותר יתחילו לתפוס מקום של כבוד בשיח, וטכנולוגיות דוגמת “דיפ-פייק” (Deep-Fake), המאפשרות להדביק קול ותמונה של אדם אחר על דברים של אדם אחר, יקחו בו חלק. האזרחים יאלצו לבחור בין העיניים והאוזניים שלהם, הרואות את אחד המועמדים אומר או עושה משהו, ובין המילה של אותו מועמד שיכחיש שהוא עושה זאת. בפעם הראשונה זה יעבוד, אולי גם בפעם השניה, אבל שוב - כל זה לא משנה - הארגון החיצוני לא מתעניין בזוטות כאלה - מטרתו היא לערער את האמון במערכת כולה, ותוצאת לוואי של זה תהיה ערעור האמון בדרך בה אנחנו צורכים את ה”אמת” שלנו.

מה אפשר לעשות נגד זה

כל זה נשמע נורא. התמודדות עם שחקן מתחבא, שלא משחק על פי החוקים הרגילים והמגבלות הרגילות, שלא חושש לשקר, להכפיש, לפגוע בנקודות הרגישות ביותר, ושמטרתו בגדול היא להרע - היא לא פשוטה. נקודת האור היחידה בסיפור הזה מגולמת בשלוש אותיות בלבד: ROI. החזר על ההשקעה.

בניה של אופרציה כזו היא פעולה יקרה מאוד. הערכות בעולם מדברות על מיליוני דולרים לחודש כדי לעשות את זה כמו שצריך. נניח שבקנה המידה של המדינה שלנו מדובר על עשרות עד מאות אלפים לחודש. זו עדיין השקעה לא קטנה עם רמת סיכון גבוהה יחסית. חשיפה של רשת כזו היא אובדן ישיר של תועפות של שקלים שהושקעו בבנייתה, ואם חלק אחד בתזמורת הקמפיין שתארתי למעלה לא עובד - גם השאר מתחיל לחרוק. אם אין דחיפה של הנרטיב מראש - הוא לא יקלט כמו שצריך. אם אין הפצה שלו בתזמון הנכון - הוא עלול להאבד ברעש הכללי.

מכיוון שהשחקנים האלה בכוונה פועלים מחוץ לחוקים הרגילים של המשחק - המערכת לא ערוכה לטפל בהם. הדרך היחידה לדאוג שהפעיליות הזו תצומצם היא דאגה שהעלות שלה תהיה גבוהה מדי בשביל הסיכון והרווח. הפלה של רשת ובה מאות ואלפי חשבונות היא פגיעה ישירה בשיעור ההחזר על ההשקעה, ואם עושים את זה מוקדם - לפני שהרשת התחילה לפעול במלוא העוצמה - מדובר בהפסד נקי לארגון החיצוני המפעיל אותה.

זו החשיבה מאחורי פרויקט הבוטים הגדול - אין לנו אשליות שנצליח להעלים את התופעה, אבל כן יש לנו אמון שנצליח לפגוע ב-ROI של הפעלתה, כך שבפעם הבאה התקציבים שיופנו לסוג כזה של אופרציה יהיו קטנים יותר, ובהתאם גם הפעילות של הרשתות תקטן. מכיוון שזו לא העבודה שלנו ואנחנו עושים את זה כתחביב, ומכיוון שלוח הזמנים לפני הבחירות לחוץ מאוד, אין לנו ברירה אלא לבקש עזרה מכם, כדי שנוכל להביא אנשים (בשכר הוגן) שיעזרו לנו בפעילות הזו, שיפתחו את הכלים הדרושים לנטר, לנתח, ולאתר את הרשתות האלה על מנת שנוכל לדווח עליהן ולהביא לסגירתן.

אם יש ביכולתכם, הקליקו כאן, ותרמו לפרויקט הבוטים הגדול.