לפני המבול

אחת לאיזה זמן מוגבל אני נתקף בהרהורים אקזיסטניאליסטים. אמרו לי שזה בגלל שאני מתעסק יותר מדי באסירים, בשביתות רעב, ובהפרה של זכויות אדם במרחב שבין הירדן לים. “צא, תראה קצת מה קורה בעולם”, אמרו לי. “אולי זה יעודד אותך קצת”. אז יצאתי, והנה מה שמצאתי. אקדים ואומר שאני בטוח שיש עוד המון מורכבות בכל אחת מהנקודות שאביא בקצרה ברשימה הזו, אז השתדלתי לספק סימוכין ממקורות אמינים פחות או יותר.

ואף מילה על פלסטין.

עבדות

סיפורים רבים יש על ה”רשת האפלה”, כינוי מסתורי המדגדג את סקרנותנו. עיתונות המיינסטרים מספרת על ארגוני פשיעה מסוכנים המסתתרים בצללי הרשת, על מתנקשים אכזריים המשכירים את שירותיהם, ועל שווקים שבהם אפשר להגשים כל פנטזיה. המציאות, כרגיל, מרגשת פחות.

אז לפני שנדבר על מה זו הרשת האפלה, מה הרשת האפלה היא לא?

ברשת האפלה אין “אוצרות נסתרים”. אין “דליפות מידע” שמחכות שתגלו אותן. מי שמדליף מידע מבקש למצוא לו תפוצה רחבה ככל האפשר. החבאתו באתר הנגיש רק ליחידים חותרת נגד המטרה שבגינה הודלף המידע מלכתחילה; ברשת האפלה אין “שלבים” או “רמות”. אי אפשר “להיכנס עוד פנימה”; הרשת האפלה היא לא בשביל “פורנו, סמים ורציחות”; הרשת האפלה היא לא מקום רומנטי, היא לא “המערב הפרוע” שבו ממתינים מרבצי זהב; הרשת האפלה מלאה בנוכלים שצדים בדיוק את האנשים המאמינים בכל אלה.

אז מה היא כן?

רבים רואים את עקשנות של השמאל הרדיקלי להיצמד לערכיו ולסרב להתפשר על ערכיו כחולשה אשר לנצח תגרום לו להישאר קבוצת שוליים חסרת השפעה. פשרה, אומרים, תאפשר לקלוט קהלים חדשים אשר מזדהים, במידה מסוימת, עם הערכים אותם הוא מייצג. ערכים של שוויון, חמלה, וערבות הדדית בין כל בני האדם ללא הבדל דת, גזע, או מגדר.

אבל פשרה על מה?

האם יש להתפשר עם גזעני הבית היהודי המקדמים רצח עם? איך? נסכים להם לרצוח רק חלק מהעם?

האם יש להתפשר עם הליברטריאנים אשר רוצים לגזול את רשת הביטחון החברתית ממליונים ולשלוח אותם לחרפת רעב? איך? נסכים להם לגרום רק למחצית מהם לרעוב בשעה שאחרים מרפדים את כיסיהם בדולרים?

האם יש להתפשר עם הקפיטליזם המושחת? איך? נאפשר לו לנצל רק חלק מהפועלים?

לא.