לפני המבול

רב כלאי א’ ממתקן חולות

במתקן “חולות”, בו מחזיקה המדינה פליטי חרב ושוהים בלתי חוקיים מארצות אפריקה, יש מרפאה, שבאותה תקופה הופעלה על ידי החברה האזרחית “ביקור רופא” ומאוחר יותר על ידי חברה אחרת שקלטה חלק מהעובדים. במתקן, שהוא מתקן המופעל על ידי שירות בתי הסוהר, שרת גם “קצין ניהול שוהים” בדרגת רב-כלאי, נקרא לו א’, יליד 1967 שהתגייס לשב”ס בשנת 1992, נשוי ואב ל-3.

רס”ר ש’

באחר צהריים חמים של חודש יוני סייר רס”ר ש’ בניידת המשטרה שלו, כשראה שתי נערות, קטינות, צועדות לצד הדרך. הוא עצר את הניידת שלו על מנת לשוחח איתן, והן סיפרו לו שהן חוסות במעון “בית רות”, הוסטל טיפולי לנערות בסיכון. אחת הנערות אף סיפרה לו שהיא נמצאת שם לאחר שנאנסה על ידי קרוב משפחתה. רס”ר ש’ ביקש מהנערות להיכנס לניידת והסיע אותן לבית רות, תוך שהוא מבקש להחליף מספרי טלפון.

לכל איש יש שם, ומהשיח ביממה האחרונה נעדרו שמות ההרוגים בטבח שביצעו חיילי צה”ל סמוך לגדר המפרידה בין רצועת עזה לבין מדינת ישראל. אז הנה הם, אלה שמות:

כשנכנסו החיילים הישראלים למחנה הפליטים עאידה הסמוך לבית לחם בליל חורף קר בראשית השנה לא היה בכך משום חידוש. גם כשחנו את כלי הרכב המשוריינים שלהם סמוך לאחד הבתים, ועשרות מהם הקיפו אותו, עדיין לא נרשמה התרגשות מיוחדת. היה זה ביתו של ערפה אבו סרור, אסיר השפוט ל-17 וחצי שנות מאסר ומוחזק בכלא ישראלי בדרום, ופקידי השב”כ אוהבים לבקר בבתי משפחות האסירים מדי פעם, להפוך קצת את הרהיטים ולפזר איומים.

החמושים הישראלים פרצו לבית והחלו להפוך אותו. הם לקחו מחשב וכמה חפצים נוספים, ואז ביקש אחד מהם לראות את תעודת הזהות של יסמין בת ה-20, אחותו של ערפה. הוא הביט בה רגעים ספורים, והודיע שהם לוקחים אותה איתם. החמושים קשרו את עיניה, אזקו אותה, והובילו אותה לאחד מכלי הרכב המשוריינים שחנו בחוץ, ומשם לחדרי החקירות.