לפני המבול

יש מצב לעסקה, אמר האיש המשופם לחבר הכנסת. אבל חייבים לעשות את זה בשקט, אחרת השב”כ יסכל את זה. הם מסכימים לשים את האיש שלך בראש הרשימה של האסירים המיועדים לשחרור תמורת הישראלים המוחזקים בעזה, אבל אתה תצטרך לעזור. איך לעזור? שאל חבר הכנסת. אסור לי להיות מעורב בזה. - שירות בתי הסוהר לא מחפש על חברי כנסת, ענה המשופם. אתה תעביר להנהגה שם איזה מכתב, והם יכינו רשימה. זה חייב להיות מכתב, זו הדרך היחידה שהם יאמינו. אמרתי לך, אם תעשה את זה, הבחור שלך יהיה בראש הרשימה. וזה רק מכתב מוצפן, תוכל להגיד שאלה חומרי קריאה של המפלגה שלך או משהו כזה. זה בעייתי, אבל לא בלתי חוקי. ואז יש עסקה והאנשים שלנו יצאו מהכלא. בשביל זה אתה חבר כנסת, לא?

היום הוא היום ה-79 לשביתת הרעב של העצירים המנהליים אחמד אבו פארה ואנס שדיד. הם מוחזקים בסטטוס לא ברור בבית החולים “אסף הרופא”, ומצבם הבריאותי, כפי שאסביר בהמשך, גם הוא לא ברור לחלוטין.

לפני כשלושה שבועות התלה בית הדין הגבוה לצדק את צווי המעצר שהוצאו נגד השניים, אך אסר עליהם לצאת מבית החולים אסף הרופא הסמוך לצריפין. הם לא במעצר, אך גם לא אנשים חופשיים. זה לימבו משפטי שהבסיס החוקי שלו לא ברור עד הסוף לאף אחד, האומר שכל עוד הם נוטים למות, הם לא במעצר, אך אם יתחזקו - הצו המנהלי להחזקתם בכלא ישוב ויכנס לתוקף.

שדיד ואבו פארה

ארבע לפנות בוקר. חושך. כולם ישנים. לפתע קול פיצוץ. הדלת נפרצת ולתוך הבית פולשים עשרות חיילים חמושים, מתחילים לצעוק, להעיר את הילדים, להפוך ולשבור רהיטים. כולם מתעוררים. החיילים, ובראשם בחור דובר ערבית שוטפת, לוקחים את נ’, האבא. הם גוררים אותו החוצה, אזוק, מול הילדים הקטנים שלו. נ’ חולה. רק לפני שלושה חודשים עבר ניתוח מסובך בעינו והוא סובל מכאבים עזים. גם הבטן שלו כואבת כל הזמן. משהו לא בסדר איתו. את החיילים זה לא מעניין. הם לוקחים אותו לעציון, ומשם למגרש הרוסים.

חוקים נועדו להכניס סדר. הם נועדו להגן על החלש מפני החזק, ולאפשר התנהלות תקינה של חברה אנושית. בלי חוקים יכול בעל הכח לקחת מחסר הכח את כל אשר לו. הוא יכול לאנוס, לרצוח, לגנוב, ולפגוע בו ככל העולה על רוחו. ללא זכויות אדם, ללא זכויות קניין, רק הפחד מושל. תוהו ובוהו.

והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על-פני תהום

בעבר, כדי להגן על עצמך היה עליך להביא כח חזק יותר מזה המאיים עליך - אבל מאזן הפחד הזה נותר זמני, כי כח פיזי הוא זמני, ומה שנחשב חזק כיום, מזדקן ונחלש מחר. כדי לפתור את הבעיה הזו המציא האדם כח אין סופי, כל יכול, שתפקידו להתנשא מעל בני האדם ולאיים עליהם. אם האינטרס של החלשים הוא ליצור דרך למשטור, אלוהים הוא הצורה המושלמת של המשטור הזה.